קונרד שיק

27.1.1822 – 23.12.1901

אחד האישים הבולטים בירושלים במאה ה-19. אדריכל, ארכאולוג, קרטוגרף, נגר, חוקר, מלמד, בונה, בעל, אבא וסבא. 
קונרד שיק, נולד בגרמניה, היה בן למשפחה מרובת ילדים כשהוא הילד האמצעי בין 11 ילדים, הוא נולד ילד עדין וחולני, בזמן שמשפחתו היתה עסוקה בבנייה ועבודת כפיים קונרד העדיף לשרטט, לבנות וליצור בחדרו. היום היינו קוראים לו "בעל מוטוריקה עדינה", אך לפני 200 שנה לא רק שכותרת זו לא היתה מתקבלת היא גם היתה מקום לדאגה, במיוחד בחברה פטריאכלית אך מסיפורו נוכל ללמוד איך כשרונות אלו שירתו אותו ובסופו של דבר גם את תושבי ירושלים עד היום! 
בגיל 14 נשלח ללמוד מסגרות בעיירה קורנטל שליד שטוטגרד, ולאחר רכישת המקצוע החל לנדוד ממקום למקום בחיפוש אחר תעסוקה כמסגר. הוא הגיע לבזל שבשוויץ, שם הצטרף למסיון עולי הרגל שבגבעת סנט כרישונה הסמוכה לעיר. במקום הועסק בעבודות מלאכה, למד לימודי דת, והוכשר כמיסיונר העתיד להישלח לשמש כנציג הארגון בירושלים.
בשנת 1846 הגיע שיק יחד עם שותפו למסע אל נמל יפו. מיפו עשו דרכם לירושלים וכמו הרבה צליינים לפניהם, אותה עיר אשר ציפו לראותה עוד מילדותם היתה כהלם עבורם. הרכיבה ההררית, החוסר במשאבים , בכבישים, תוך כדי סכנה משודדים בלילות היתה קשה מנשוא עבור שיק, אותה עיר האלוהים התנ"כית עליה קרא כל חייו מצויה במחסור, עוני, קבצנים, מצורעים וריח נוראי. 
ניתן לאמר שאם היה שיק מפרסם מספר כוכבים בטריפ אדוויזר היא היתה מקבלת כוכב אחד בקושי. 
אך שיק עובר את הטראומה הראשונית , מקים עם חברו את "בית האחים" ע"פ הנחיות הארגון ממנו נשלחו משוויץ ושם מתחיל מסעו. בין היתר מתפרנסים השניים מבניית שעוני קוקיה, לאחר מספר שנים שיק מרגיש (כמו שכתב באחד מיומניו) שאם ימשיך במקצוע הזה הוא יהפוך ל"שעון קוקיה" בעצמו. אך גם עבודה קשה זו בונה את המוניטין שלו כשען, נגר ואומן וב1850 עוזב שיק את הארגון ועובר לארגון "החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים" (LJS) אשר נמצאת בכנסיית המשיח, מתחם עמנואל. שם מתמנה שיק למנהל בית התעשייה. בית התעשייה במתחם היה מקום עבודה עבור יהודים אשר החליטו להאמין בישוע במאה ה-19. בבית התעשייה למדו היהודים נגרות, גילוף, הכנת מזכרות וכו'. במקביל לניהול החל קונרד שיק לעסוק בארכאולוגיה ובבניית מודלים, הוא כל כך הצטיין בתחומים האלה עד שרכש בירושלים שם של מומחה בנושא. 
ארגונים נוצריים קראו לו לעזר לבניית בתי חולים ובתי ספר בשטחים ראשונים הנקנו מחוץ לחומות ירושלים. כך קרה שבנה שיק את מבנה "טליתא קומי" המפורסם אשר עד היום שלט במקום ממוקם ברחוב קינג גו'רג' בעיר, את בית הנסן, בית תבור (ביתו הפרטי ברחוב הנביאים) , בית החולים "עזרת ישוע", בית ספר לבנות, הכנסייה האתיופית ברחוב הנביאים ואף תכנן את שכונת מאה שערים. גם בווקף המוסלמי באותה תקופה נזדקק לעזרתו וקרא לו לסייע בשחזור מסגד הר הבית, שיק נכנס לעבודה במרץ והיה הנוצרי היחידי אשר ניתנה לו גישה למסדרונות הסודיים של הר הבית. הדגם המפורסם של הר הבית נמצא במוזיאון במתחם שלנו יחד עם המודל של כנסיית הקבר והמודל של כנסיית המשיח אשר גם אותה עזר לתכנן. 
הוא פרסם בנוסף מאות מאמרים העוסקים בחקר ירושלים וארץ ישראל אשר משתמשים בהם עד היום. אפילו שלא למד את המקצוע, עד היום נפעמים החוקרים מהפרשנות האדריכלית והטופוגרפית שלו. בדו"ח שכתב ב1880 היתה תגלית מופלאה אשר כמו המון תגליות קרתה, במקרה!
כך מספר שיק:
“..בשעה שאחד מתלמידי (ככל הנראה מן המסיון שבו היה מועסק) ירד אל תוך החלק הדרומי של המנהרה שליד בריכת השילוח, מעד בירידתו על שברי סלע ונפל למים. מששב ועמד, גילה סימנים דמויי אותיות על דופן הסלע. יצאתי למקום עם הכלים הדרושים כדי לבדוק את התגלית... מצויה שם כתובת בתוך משטח, של 8 או 10 שורות... ועד כמה שיכולתי לשפוט, האותיות הן פניקיות”. הייתה זו חוות הדעת הראשונה על כתובת השילוח, מן הכתובות ההיסטוריות החשובות ביותר מתקופת המקרא, שנתגלו עד היום בארץ ישראל."
בתוך כל התקופה הזאת גם חייו האישיים של שיק מתפתחים, הוא מתחתן עם אשתו, פרדריקה, לזוג שלוש בנות ונכדים אשר קשורים גם הם לסיפורו הקסום בירושלים.
אמנם הגעתו לירושלים היתה קשה אך שיק מתאהב בעיר ונשאר בה 55 שנים.
להלוויתו הגיעו המוני אנשים, הוא היה אהוב העיר ומכל דת וזרם הגיעו לכבד את לכתו.
הוא ואשתו קבורים בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון ועד היום בלכתנו ברחובות ירושלים עלינו לזכור את פועלו ואהבתו לעיר ולתושבים.

יהי זכרו ברוך.